בני האדם מגיעים לעולם עם הרכב אישיות מסויים. ישנם טיפוסים שהם יותר מוחצנים ודומיננטיים ואחרים יותר מופנמים ופאסיביים. יש אנשים שמונעים בעיקר מחוויות ורגשות ואחרים אשר "עובדים" מהראש ומההגיון.

ואז מה קורה?

הוא רוצה ליסוע לטיול משפחתי, לחוות חוויות ולצאת מהבית והיא מצידה, "מנחיתה" אותו אל הקרקע, ומסבירה שאין להם כסף לבילויים כאלה. באישיות שלו הוא יותר אימפולסיבי, ספונטאני, גמיש ומלא חיים, לעומתה, שהיא באישיותה יותר מתוכננת, מחושבת, מאורגנת ובשליטה. בני הזוג האלה מגיעים לכך שהיא מתרגזת עליו שהוא פזיז וחסר אחריות, שלא חושב על הכל עד הסוף ולא איכפת לו מכלום… והוא חושב עליה שהיא "מנחסת", כבדה ו"משביתת שמחות". כל אחד חושב שהשני לא רואה אותו, לא מעריך אותו ולא מתחשב בו, ומכאן הדרך למריבה היא קצרה מאוד.

כל אחד חושב שהוא צודק ושהשני טועה. כל אחד בטוח שדרכו היא הנכונה ושהשני צריך להשתנות.

אבל הנכון הוא, ומה שאנחנו בעצם רוצים להבין באמצעות הכלי של סגנונות התקשורת, הוא שישנם מאפייני אישיות בלתי ניתנים לשינוי שהם חלק בלתי נפרד מאישיותו של אדם ואנו בעצם רוצים ללמוד כיצד אפשר לקבל האחד את השני כמות שאנו, לעבוד "עם מה שיש" ולמצוא נתיב משותף לדו שיח ולהקשבה.

הוא צריך להבין שזוגתו באישיותה מתוכננת, זהירה, בודקת ובוחנת, שונאת סיכון ולא רוצה לעשות טעויות, מה שבסגנונות התקשורת מכונה "סגנון מנתח". היא צריכה להבין שהוא באישיותו מתנהל בקצב יותר מהיר, יותר ספונטאני, גמיש ואימפולסיבי ומה שמכונה בכלי שלנו "סגנון מקדם".

ברגע שאנחנו מזהים מהו הסגנון של בן הזוג שלנו, קל לנו הרבה יותר לקבל את העובדה שההתנהלות שלו והחשיבה שלו שונה משלנו ומכאן ניתן בהחלט ליצור אפשרות אמיתית לשיח פתוח ולגמישות מחשבתית מצידם של שני בני הזוג. בדיוק כפי שהם מקבלים את הגובה אחד של השניה כעובדה מוגמרת, כך נרצה שהרכב האישיות יתקבל. ברור שאפשר לשפר התנהגויות אך בבסיס זה הבנאדם.

כך גם קל הרבה יותר להשלים עם המציאות ואפילו להנות מהיתרונות שיש בשוני שבין בני הזוג. כלומר, כך הוא יראה כמה שהתכנון, הסדר והארגון שלה מאפשר לו לחיות חיים עם "רגליים על הקרקע" והיא תראה כמה שהוא מצליח להכניס שמחת חיים וכיף לזוגיות שלהם.  

סגנונות התקשורת

ישנם 4 סגנונות תקשורת מרכזיים. הסגנונות מתחלקים בין טיפוסים דומיננטיים ומוחצנים לטיפוסים פאסיביים ומופנמים. החלוקה השניה היא בין טיפוסים פורמאליים לבלתי פורמאליים. טיפוסים של "ראש" שחשוב להם עובדות והגיון לבין טיפוסים של "רגש" שהם יותר אינטואיטיביים, אנשים של אנשים.

אנשים בסגנון "תומך" הם אנשים המתאפיינים ברכות, רגישות והקשבה לאחרים. נתפסים כחביבים ונעימים. אוהבים להיות במחיצת אנשים ומחפשים קרבה אישית. נמנעים מעימותים.

אנשים בסגנון "מקדם" אוהבים "לחיות את הרגע". הם חברותיים ובעלי נטייה למעורבות חברתית גבוהה. הם אוהבים שינויים ומשתעממים משגרה. הם אוהבים לעשות דברים 'בגדול', הרבה רעש וצלצולים, וכיף של התלהבות משותפת הוא מרכז עולמם. צריכים תשומת לב וזקוקים להכרה והוקרה.

אנשים בסגנון "מנתח" מאופיינים ברצינות ויסודיות. החיים אצלם עניין רציני, והם דואגים להיות מוכנים ומיודעים ככל האפשר. הם שקולים, מיושבים, ונמנעים מדרמות מיותרות או הגזמות מופרכות. אחרים עלולים לראות אותם כמהוססים ונמנעים מקבלת החלטות. הם לא אוהבים לטעות.

אנשים בסגנון "משימתי" רואים דברים כמשימה שיש להתמקד בה. לכל דבר תכלית ומיקוד. הם ממוקדים בהישגים ובתוצאות. הם בהחלט מסוגלים גם ליהנות, בזמן ובמקום הנכונים, כשהם מחליטים לאפשר לעצמם. חשוב להם לראות את "השורה התחתונה" ולדבר תכל'ס.

לכל סגנון תקשורת יש שפה משלו, ויש את האופן בו האדם מפרש את הנאמר לו.

וכך, בתוך זוגיות מתקיימים סגנונות תקשורת שונים אשר יש צורך לגשר עליהם. יש צורך לקבל כל אחד כפי שהוא וללמוד לדבר ולהשפיע על בן הזוג בשפתו.

יש ללמוד את שפתו של בן הזוג על מנת להשפיע עליו. זאת מיומנות של תקשורת אפקטיבית.