הנאה היא דבר מצוין, כרוכה במעט מאוד פעילות מחשבתית, מתרחשת בעוצמה ונעלמת ברגע. חוויות ההנאה הנפוצות ביותר הן שופינג (עוד ועוד קניות לילדים), טלוויזיה, פסט פוד, פעילויות של כיף: סרטים, בריכה, אטרקציות.

הכי חשוב לשמור על מידתיות, כי אם הלכנו פעם אחת לאטרקציה אז ההנאה היא עצומה, אך אם הלכנו 10 פעמים אז הבאנו את הילד למצב שאינו מעריך ואפילו מזלזל.

התרבות שבה אנו חיים מאפשרת לנו גישה להנאות המיידיות, להנאה של רגע. חשוב להבין שהמרדף אחר עוד ועוד אטרקציות, הנאות וקניות לילדים משאיר את הילדים בסופו של תהליך, עם חוויית ריקנות ודכדוך. ההיפך מאושר.

נעשה מחקר בו בדקו את ילדי הקניונים בארצות הברית. השוו ביניהם לבין ילדים אחרים שהיו רשומים בחוגים (אפילו בניגוד לרצונו של הילד). התוצאות הראו כי הילדים שנשלחו לחוגים ועסקו במשהו אחר מאשר אותה הנאה רגשית שניתן לקבל בקניון, היו מאושרים יותר, היו בזוגיות טובה יותר, רכשו השכלה ומצאו עבודות טובות יותר.  

האתגר הגדול של ההורים זה בעצם להתגבר על עצמינו, על הצורך שלנו לספק הנאה מיידית לילד, הצורך שלנו לשמח את הילד ולגרום לו הנאה, ע"י ריבוי שעשועים, או ריבוי מתנות או ממתקים. אמנם לילד כיף אבל זה רק לרגע. לטווח הארוך אנחנו הופכים את הילדים למדוכאים יותר ולא למאושרים יותר.

לעומת חווית ההנאה, חווית הסיפוק הרבה יותר מתוחכמת. בסיפוק הילד נכנס פנימה, שוקע במשהו וככל שהזמן עובר יש תחושה של מלאות. 

ילד אשר מפיק סיפוק מהעשייה שלו יכול להפוך לאדם מאוד מאושר. תחושת הסיפוק מחזיקה לאורך זמן, ממלאת באנרגיות והופכת אנשים לשבעי רצון מהחיים.  

מה יתרום לילדים תחושה של סיפוק?

1. עזרה לזולת. עזרה לילדים אחרים. התנדבות. ילדים בוגרים יכולים לבחור פרוייקט התנדבות במהלך החופש הגדול.
2. פעילות משמעותית, לימודית. לטפח חוזקות או כשרונות של הילד.

מחקרים אחרונים מתחום הפסיכולוגיה החיובית מראים כי מה שיהפוך אדם למאושר זה מינוף החוזקות שלו ולאו דווקא שיפור חולשות.

כלומר אם הילד חזק במתמטיקה וחלש בלשון, הרעיון הוא דווקא לחזק את המתמטיקה שלו כי שם הוא יכול להיות כוכב, יכול להצליח ולחוות סיפוק…ופחות להשקיע בלשון

אם הוא טוב בספורט אז למנף את זה, מוזיקה, כתיבה, לוגיקה, טבע, בעלי חיים – לפי תחום הענין של הילד.