שני הכישורים החשובים בזוגיות: סליחה ומחילה.

היינו רוצים שתהיה לנו זוגיות שמחה, אבל כל עוד שוכנים בליבנו כעסים וחוויה של אי צדק, תחסר לנו שמחת חיים, כי השמחה הטהורה צומחת על בסיס של אהבה וגישה סלחנית ומקבלת. 

בכדי לנהל זוגיות שמחה וחיובית, ללא מעצורים, ישנם שני כישורים חשובים לפתח: היכולת להתנצל והיכולת לסלוח, בעצם, היכולת להתפייס בתוך השגרה היומיומית.

 

זוגות רבים חווים אי הסכמות ועימותים במהלך היום-יום, אפילו על דברים קטנים. ברגע שמנהלים משק בית משותף, חיים אחד לצד השניה ותלויים אחד בשניה אז צצים כל הזמן עיניינים מנוגדים. זה יכול לבוא לידי ביטוי סביב סדר וניקיון בבית, איחורים, תיאומים, עומס ולחץ בעבודה או עם הילדים.

ועל כן, יש צורך לתרגל את היכולת להתפייס, בכדי לא לשמר כעסים או ביקורת אחד כלפי השניה.

הרעיון הוא לתרגל את היכולת להתנצל והיכולת לסלוח. יש כאן כמה עקרונות שאם נבין אותם נוכל ליישב הדורים יומיומיים בצורה קלה ופשוטה יותר.

ניקח לדוגמה את הזוג אופיר ואופירה. הם נשואים 5 שנים ויש להם שני ילדים. אופיר היה אמור לחזור אתמול הביתה עד השעה 17:00, בשעה הזאת אופירה היתה אמורה לצאת לאיזשהי פעילות אישית שלה שחשובה לה ואופיר איחר ב3/4 שעה. לאופיר היה ברור שאופירה מאד תכעס וכשנכנס הביתה אמר שהיו פקקים, אופירה לא הסתפקה בהסברים האלו והתפוצץ ביניהם ריב גדול.

איך אפשר היה למנוע את הריב הזה?

דבר ראשון הוא להבין שהתנצלויות וסליחות תלויות זו בזו. כלומר הגבר יתנצל אם ירגיש שבאמת אשתו תסלח לו על זה ותקבל בהבנה ולא תנטור לו. ומהצד של האישה, לאישה יהיה הרבה יותר קל לסלוח ולקבל בהבנה אם תרגיש שהגבר באמת רואה את הבעיה בהתנהגות שלו ובהשלכותיה ומביע את התנצלותו הכנה.

כלומר אם אופיר לא יתנצל על האיחור, או, לחילופין או בנוסף, יספק הסברים ותירוצים לאיחור, זה בדרך כלל לא יניח את דעתה של אופירה, היא תרצה לשמוע שהוא מבין מה הבעיה באיחור שלו.

דבר שני, יש גם הבדלים בין המינים. כאשר גבר מתנצל, מבחינתו הדיון נגמר. אך בעבור האישה הדיון רק מתחיל מכיוון שאישה, בכדי למצוא מחילה, צריכה לדבר על התחושות שלה עד שתרגיש שהגבר באמת מבין למה היא כועסת. התגובה הזאת של האישה מתסכלת את הגבר, הוא חשב שההתנצלות תסיים את העימות וכאשר היא מתחילה לדבר, הוא חש שהתנצלותו לא הועילה ואז, כאשר הוא חש שהתנצלותו לא הועילה, הוא מתחיל לספק הסברים. אך הסברים עבור האישה עלולים להחריף את המצב, כי היא שומעת הסברים למה זה כן היה בסדר והדבר גורע מן ההתנצלות. האישה צריכה להרגיש שהגבר מבין שיש לה זכות תקפה להתרגז.

אז איך מיישרים הדורים?

אופיר יכול להתנצל, ואז לתת לאופירה לדבר על תחושותיה, במהלך דבריה לזכור להתאפק ולא לספק הסברים, ואז להוסיף להתנצלות את הבנתו להשלכות.

במקום להגיד: אני מצטער שאיחרתי. הייתה תאונה/התנועה/המזג אויר...

להגיד: אני מצטער שאיחרתי...באמת שהייתי בלתי מתחשב, אעשה מאמץ שזה לא יקרה בפעם הבאה. (ללא שום תירוצים)