שלום בית - איך אפשר לשנות את המונולוג הפנימי מביקורתי לסלחני?

איך אפשר להפחית ביקורת ושיפוטיות אחד כלפי השניה?

אחת הבעיות בזוגיות היא מונולוג פנימי שמתקיים בראש של אחד מבני הזוג, או שניהם,  ומציף ביקורת בלתי פוסקת ושיפוטיות כלפי השני/ה.

ניקח בחורה בשם דליה. היא הגיע לקליניקה ומספרת על מערכת יחסים לא טובה על בעלה. בעוד דליה מדברת אפשר לקלוט בין השורות כמה ביקורת מתרוצצת לה בראש כלפי בעלה. אם היא רואה אותו יושב וצופה בטלוויזיה, נראה עייף. היא מיד חושבת לעצמה שהוא איגואיסט, שעכשיו הוא עוד פעם עייף ולא מתנהג "כמו שצריך", שהיא עושה הכל בבית והוא אינו עושה מספיק, שלא מספיק חשוב לו. בתוכה שופטת אותו ודנה אותו לכף חובה. חושבת לעצמה מה הוא "צריך" לעשות, ומה היה "ראוי" שהוא יגיד. כמובן שהכל מנקודת מבטה ותפיסתה את החיים.

לאחר שיחה עם בעלה, מסתבר שגם במונולוג הפנימי שלו יש הרבה התנגדויות להתנהגותה של דליה. יש לו ביקורת כלפיה ודברים שלדעתו היא לא "בסדר" בהם. הוא אומר: "מה כבר ביקשתי ממנה? דבר כל כך קטן? למה ככה?" המשפט שלו מגלה לנו את עולמו הפנימי, שבו הוא טלית שכולה תכלת, מעשיו לחלוטין מוצדקים וסבירים, לעומתו, אשתו טועה, אשמה ואחראית. היא צריכה להבין ולהשתנות.

גם אם המונולוג הפנימי הזה, על פי רוב, לא מוצא ביטוי כלפי חוץ, הוא עדיין נותר השיחה הפנימית בתוך הראש. וכך, כשהשיח הפנימי בתוך הראש הוא ביקורתי ושיפוטי כלפי בן הזוג או בת הזוג, אז בהזדמנות הראשונה זה כן יפרוץ החוצה, בין אם במריבה או בשיחה לא נעימה. ובאופן כללי יותר מתח ואווירה לא נעימה בבית.

עוצמת המחשבות משתנה מאדם לאדם. יש כאלה אשר טוחנים מחשבות שליליות על בן או בת הזוג, ויש כאלה שרק מדי פעם. בכל מקרה, זה לא מוביל למקומות טובים.

לבני האדם יש נטיה להקטין מאד את ההתנהגות ה"לא טובה" של עצמם ולנפח מאד את ההתנהגות ה"לא טובה" של בן או בת הזוג. בנוסף, נוטים גם להצדיק את ההתנהגות של עצמם ולא לקחת אחריות ובד בבד, גם להאשים את בן/בת הזוג ולהטיף להם על איך הם "אמורים" להתנהג וכיצד הם "אמורים" לחשוב.

אצל זוגות שמצליחים לקיים זוגיות טובה ומאושרת, מתחולל בראש מונולוג חיובי ואמפתי כלפי בן/בת הזוג. השיחה הפנימית כלפי בן/בת הזוג צריכה להיות, ברוב הזמן, חיובית, אוהבת, סלחנית ואמפטית

והדרך לעשות את זה היא בצורה יזומה על ידי מחשבות חיוביות כלפי בן הזוג...

באופן פעיל, לקחת דף ולרשום:

  1. את כל הדברים הטובים שאני אוהבת בבן זוגי, את הדברים הטובים אשר בזכותם הוא בן זוג טוב, בנאדם טוב, אבא טוב – לרשום לפחות 3 דברים ולשנן אותם. גם באופן מלאכותי כאשר אני פוגשת את בן הזוג. להילחם בביקורת הפנימית ולהחליף אותה במילים טובות וחיוביות.
  2. לזכור ולהזכיר לעצמי שוב ושוב, שכל אחד מאיתנו עושה כמיטב יכולתו, על פי ראות עיניו, על פי כוונותיו הטובות, על פי שיקול דעתו, על פי יכולתו הפיזית והמנטלית. וזה מה יש. וממש לראות בעיני רוחי את הכוונות הטובות, לשים משקפיים חומלות וסלחניות.
  3. להגיד תודה. בכל יום להגיד תודה. למצוא על מה יש לי היום להוקיר את בן זוגי, על מה מגיע לו "כל הכבוד", מה הוא עשה היום שאני מעריכה ומודה לו על כך.
  4. להפסיק לגנות את בן הזוג באוזניי אנשים אחרים, ללמוד להציגו אך ורק באור חיובי. האופן שאנו מדברים על בן הזוג תורם מאוד למה שאנחנו חושבים עליו.