גידול ילדים כרוך בהרבה אתגרים יומיומיים, החל מהמאמץ הפיזי שכרוך בזה, דרך החינוך המתבקש ועד האחריות הגדולה לשלומם ולרווחתם. לפי סדרת מחקרים שראשיתם במחקר שנערך בהרווארד ב–71′, אמהות וילדים נקלעים לקונפליקט פעם בשתי דקות בממוצע, וילד נורמלי מציית לאמו רק 55%–60% מהזמן. נמצא כי רוב הנדנוד המשפחתי נעשה על ידי האם, ומותיר אותה מתוסכלת ומותשת. בנוסף, חוסר שינה כרוני מחמיר את המצב. מחקרו של כהנמן מצא כי יש פער משמעותי באומללות בין נשים שישנו פחות משש שעות בלילה ובין אלו שישנו שבע שעות ויותר.

מחקר מפורסם נוסף של כהנמן מ–2004 סקר אמהות עובדות ומצא כי טיפול בילדים מגיע רק למקום ה–16 ברשימת הפעילויות האהובות עליהן – בין השאר אחרי בישול, צפייה בטלוויזיה, פעילות גופנית, תנומה, קניות ועבודות הבית.

אז האם אפשר להבין עקרונית שילדים ואושר לא הולך ביחד? ובכן, זה תלוי בהגדרה של אושר ובאופן המדידה

לפי הגדרותיו של זליגמן לאושר, הנאה וכיף הם רק רמה ראשונה ושטחית של אושר ופחות חשובה. מה שמעניק אושר זה משמעות, ככל שנמצא יותר משמעות בחיינו, כך נהיה מאושרים יותר. ולכן, חשוב לאזן את מחקרי האושר סביב הורות ולהצביע על חוסר הדיוק הטמון בהם, שכן במחקרים האלה נמדדים הכיף והאושר שבחיי היום־יום, ובמדד הזה הורות באמת מקבלת ציונים נמוכים במיוחד. אלא שהורות עשויה להעניק תחושת משמעות, גאווה ואהבה מהסוג שקשה לכמת ולהצביע עליו באופן יומיומי ומעשי.

המסקנה היא שילדים הם לא תמיד שמחה, ולפעמים בכלל לא מסבים הנאה, אבל הם כן מעניקים הרבה מאד אושר.

וכך, כאשר שואלים את אותן אמהות עובדות מה מסב להן הכי הרבה אושר בחייהן? במדידת אושר של שביעות רצון כללית מהחיים, ולא באותו הרגע שהיא חווה קושי עם הילדים, אז הילדים יגיעו להיות בין הראשונים התורמים לחוויית האושר ולמשמעות הקיומית שלה. האהבה לילד היא חוויה רגשית עצומה, שאינה מדידה, ונשכחת ביום יום, אבל היא קלף מנצח.

יש אנשים שבשבילם ילדים זה אושר צרוף מהרגע הראשון. אבל יש הרבה אנשים שבשבילם ילד חדש בחיים זה גם מעמסה ומאבק, מעבר לתחושת המשמעות ועוצמת האהבה, וזה לא אומר שהם הורים פחות טובים.

מה אפשר לעשות בכדי להגביר את חוויית האושר מהילדים?

לישון לפחות 7 שעות בלילה. להזכיר לעצמינו באופן יזום, כמה פעמים ביום, את המשמעות הגדולה שהם מביאים לחיינו ואת עוצמת האהבה, מכיוון שקל לשכוח מזה ביום יום.  בפועל, בזמן עצמו שבו מבלים עם הילדים, לנסות להיות רק עם הילדים ולחוות אותם ולא לנסות במקביל גם לדאוג לכביסה, סדר וניקיון, מה שמייצר תסכול משני הצדדים.