איך אפשר להרגיש בר מזל?

ברי מזל הם אנשים מאושרים יותר

במה זה תלוי?

נמצא כי אחת החוויות הבסיסיות אשר מאפשרות חוויה של אושר זה האם האדם חש בר מזל?

אצלי היתה נקודת מפנה בתודעת האושר האישית שלי לפני כמה שנים, אני ובן זוגי היינו בחופשה ברפובליקה הדומיניקנית, טיילנו בעיר באחד הרחובות ופתאום ניגש אלינו מקומי ופיתה אותנו להיכנס לאיזה קזינו בסביבה, כשהוא נותן לנו צ'יפ של 10 דולרים ומשכנע אותנו שזה מקום יפה, וכיף שם ושנוכל להרוויח. אני לא הטיפוס של משחקי מזל או קזינואים, באופיי אני מחושבת ואינני אוהבת לקחת סיכונים, אבל במסגרת החוויות של החופשה, זרמתי...

 

בקזינו נפלנו לאיזשהו סוג של עוקץ, המשחק ששיחקתי היה כזה שמהר מאד הפסדתי את הצ'יפ של ה10 דולרים ומצאתי את עצמי מכפילה את ההפסד. הם היו מאד מתוחכמים והצליחו להערים עלי פסיכולוגית, ולפני שהספקתי להגיד ג'ק רובינסון מצאתי את עצמי במצב שאני חייבת לקזינו 2000 דולר. יאמר לזכותו של בן זוגי שניסה לעצור אותי בכל אחד מהשלבים בהם הכפלתי את ההפסד ואיכשהו הצליח, בסופו של דבר, לקרוע אותי משולחן המשחקים ולעצור את ההפסד. ניגשתי לקופה והעברתי כרטיס על 2000 דולר. עבורי זה היה סכום אדיר, לא משהו שיכולתי להרשות לעצמי

יצאתי מהמקום והרגשתי שהתרחש עלי אסון, שחרב עלי עולמי. לא האמנתי שנהגתי בכזאת פזיזות וחוסר אחריות. לא הצלחתי לעקל ולהשלים עם רוע הגזירה. לעומתי, בן זוגי יצא בהרגשה שהתמזל מזלו, שקרה לו נס, שהוא ניצל מאסון. ראה בקלות איך כל הסיפור היה יכול להיגמר הרבה יותר גרוע והיה בתחושת הקלה לא נורמלית

אז מה באמת היה לנו כאן? האם איתרע מזלינו או שפר עלינו? האם קרה לנו משהו טוב או רע? מסתבר שהכל ענין של פרספקטיבה

אין ספק שאני הרגשתי מאד רע בעקבות הסיטואציה, ובן זוגי הרגיש מאד טוב...אז מה שבטוח שהמפתח לאושר נמצא בידיו ולא בידי

ד"ר ריצ'רד וייסמן, הקדיש את שני העשורים האחרונים ללימוד המקורות והטבע של 'המזל הטוב' ו'המזל הרע', האם באמת יש דבר כזה שאין לי מזל? או שיש לי מזל? ובכלל – בעבור כל הדברים שיש לי או אין לי, האם כסף זה ענין של מזל? האם זוגיות זה ענין של מזל?

וייסמן ניסה לבדוק באופן מדעי אם יש דבר כזה אנשים ברי מזל, ואנשים חסרי מזל.

המסקנה היתה שגורם המזל הוא לא יד המקרה, אלא התודעה והאישיות של האדם. וייסמן גילה שלהיות במקום הנכון ובזמן הנכון, זה בעצם להיות במצב הרוח הנכון.

המחקר של וייסמן הוביל אותו למסקנה מפתיעה: אנשים לא נולדים ברי מזל, אלא הם מביאים את המזל לפתחם

מה לעשות?

ובכן, המחקרים מוכיחים בעצם שאם האדם תופס את עצמו בר מזל ומצפה למזל בחייו, כך יהיה. (מזל הוא לא משהו שקורה לך, אלא משהו שהאדם יוצר). ולכן המשימה היא לתפוס את עצמי כברת מזל ולהאמין שדברים טובים הולכים לקרות לי. ולא ההיפך. זה מוכח מדעית שנבואה מגשימה עצמה.

בנוסף, מי שנוטה להשוות את עצמו למוצלחים יותר ממנו, נוטה לחוש חסר מזל. אך מי שה'אחר המושווה' שלו מוצלח פחות, מרגיש מצויין. אם לי יש יונדאי, ואני משווה לשכן שיש לו פורש, ארגיש פחות טוב, אך אם אראה את השכן השני שידו כלל אינה משגת רכב, אזי ארגיש ברת מזל.

ובנוסף, בכל סיטואציה אשר לא הסתיימה לשביעות רצוני, אוסיף עוד מחשבה על אלטרנטיבה גרועה יותר שהיתה יכולה לקרות וכך כבר עולה התחושה של המזל.

השארת תגובה