אם נשאל כל אמא מה הכי היתה רוצה בשביל הילד שלה נשמע שהכי חשוב שיהיה מאושר – אבל איך היא תדע לתת לו את הכלים הנכונים שבאמת יוכל להוביל עצמו לרמות גבוהות יותר של אושר?

הגישה של ה”פסיכולוגיה החיובית” או לחילופין מדעי האושר, נוסדה לראשונה ע”י מרטין סליגמן ובעצם באה לחקור מה עושה אנשים נורמלים ובריאים בנפשם להיות מאושרים.

באופן חסר תקדים בוצעו מאות מחקרים בתחום ובאופן מהיר יחסית התבססו הממצאים אשר חלקם בהחלט מפתיעים ולא מה שרובינו רגילים לחשוב.

מבין המחקרים המפורסמים והמפתיעים ביותר שנערכו בתחום האושר הוא המחקר של בריקמן. בריקמן חקר קבוצה של אנשים אשר זכו בלוטו ומנגד חקר קבוצת אנשים אשר עברו תאונה קשה ונותרו משותקים בפלג גופם התחתון.

כמובן שהיינו מצפים שהמשותקים יהיו מאושרים פחות בעקבות התאונה ולעומתם, שהמליונרים יהיו מאושרים יותר.

אבל, התוצאות היו מפתיעות! בעבור המליונרים, האושר מהזכייה החזיק מעמד לתקופה קצרה בלבד והם חזרו להיות מאושרים באותה רמה כפי שהם היו לפני הזכייה. חלק גדול מהם היו אפילו מאושרים פחות.

בעבור המשותקים, גם הם, לאחר תקופה מסויימת, הסתגלו לחייהם החדשים וחזרו לרמת האושר שהיתה מנת חלקם לפני התאונה והשיתוק. מבין המשותקים היו רבים שאף הרגישו מאושרים יותר.

כיצד זה יכול להיות? הרבה מן המליונרים איבדו את כספם ונהיו מתוסכלים יותר או לחילופין הרבו דאגה ולחצים בחייהם כתוצאה מתוספת של נכסים ושאיפות גבוהות יותר ולכן היו מאושרים פחות. לעומת נכים אשר נהפכו למוקירי תודה על כך שניתנו להם החיים במתנה ולפתע קיבלו החיים עבורם משמעות הרבה יותר גדולה ממה שהיו בעבר.

כמובן שאם אשאל אתכם מה הייתם מעדיפים, לעבור תאונה או לזכות במליון דולר? אין לי ספק מה היתה התשובה של כל אחד מכם.

כסף ורכוש אינם מניבים אושר רב לטווח הארוך, הם מניבים רק אושר מועט לטווח קצר.

מחקרים בתחום מוכיחים שמעל רמת הכנסה ממוצעת אשר מספיקה למחייה טובה דיה, תוספת של הכנסה אינה גורמת לנו להיות מאושרים יותר. חשוב לציין כי עבור אנשים המרוויחים פחות מהממוצע ומתקיימים בקושי זה עלול לפגוע ברמת האושר, אך ברגע שאדם מגיע למצב של נוחות מינימלית אשר מקבילה לשכר הממוצע במשק, תוספת כסף לא תשפיע כמעט בכלל על רמת האושר שלו, בארה”ב נמצא כי העשירים המופלגים מאושרים פחות או יותר כמו האמריקאי הממוצע.

אז מה כן משפיע על האושר שלנו?

יש כמה הגדרות של כמה חוקרים מרכזיים בתחום כמו זליגמן, כהנמן ודיינר ועוד…אפשר לסכם כי האלמנטים המרכיבים את האושר הם רווחה נפשית ומשמעות בחיים.

לפי ד”ר טל בן שחר אושר=הנאה+משמעות.

מה תורם לרמה גבוהה יותר של אושר?

כסף? מאז ומתמיד האמינו אנשים שכסף יעשה אותנו מאושרים. גם היום רוב האנשים רודפים אחרי הכנסה גבוהה יותר ומאמינים שאם יהיה להם יותר כסף אז הם יהיו יותר מאושרים. אבל, האמת היא, וזה מגובה במחקרים, שמעל רמת הכנסה ממוצעת אשר מספיקה למחייה טובה דיה, תוספת של הכנסה אינה גורמת לנו להיות מאושרים יותר.

אז מה יכול להיות כאן הענין? איך יכול להיות שבנאדם יודע שתוספת כסף לא תעשה אותו מאושר יותר ועדיין ממשיך לרדוף אחרי זה?

הטיית האופטימיות (Taylor&Brown ), אנשים מצפים בדרך כלל שחייהם יהיו טובים יותר מחייהם של אחרים דומים להם, אנשים מאמינים שהם ידעו להתמודד בצורה טובה יותר מאשר אנשים כמותם, זוהי אשליה מוכחת של המוח האנושי, לדוגמה אנשים מאמינים כי אם הם יזכו בכסף הם ידעו איך לנהוג ולהיות מאושרים יותר בזכותו.

חשוב לציין כי עבור אנשים המרוויחים פחות מהממוצע ומתקיימים בקושי זה עלול לפגוע ברמת האושר, אך ברגע שאדם מגיע למצב של נוחות מינימלית אשר מקבילה לשכר הממוצע במשק, תוספת כסף לא תשפיע כמעט בכלל על רמת האושר שלו, להיפך, נמצא כי העשירים המופלגים מאושרים פחות או יותר כמו האמריקאי הממוצע.

מה עם גיל? האם האושר שייך לצעירים? דווקא לא, נמצא כי רמת האושר ושביעות הרצון מהחיים עולה עם העלייה בגיל.

בריאות? על פניו נראה כי בריאות היא מפתח לאושר, כלומר, שאנשים בריאים יהיו מאושרים יותר..אך נמצא קשר רופף בלבד בין בריאות לאושר, באופן מפתיע גם חולי סרטן במצב קשה שבעי רצון מחייהם כמעט כמו אנשים בריאים, ישנם לא מעט חולים ופצועים אשר רמת האושר שלהם אפילו גבוהה יותר בעקבות מחלתם או פציעתם דווקא. האדם הבריא, על פי רוב, אינו מעריך את בריאותו והיא אינה תורמת לו לחווית אושר.

השכלה? אקלים? גזע? מין? אף אחת מנסיבות חיים אלה אינה משפיעה על רמת האושר שלנו. אנשים שאין להם השכלה מאמינים שלאלה שיש, הם מאושרים יותר. או אלה שחיים במזג אויר נוח יותר. או אלה שנולדו בגזע ה”נכון” או ממין אחר. אבל המחקרים מוכיחים כי אין שום הבדל ברמת האושר בפרמטרים האלו.

דת? נתוני סקרים מראים בקביעות כי אנשים דתיים מאושרים יותר ושבעי רצון יותר מהחיים לעומת חילוניים. נראה כי הדת נוטעת במאמינים תקווה לעתיד ומעניקה משמעות לחיים.

האם אנשים נשואים ובעלי חיי חברה תוססים יותר הינם גם מאושרים יותר? בהחלט כן.

מה אפשר לעשות בכדי להיות יותר מאושר?

בעינייני “אושר” היריעה רחבה, בין היתר חשוב להשקיע יותר במערכות יחסים, במשפחה, בזוגיות ועם חברים. תמצאו זמן השבוע לשבת “סתם” עם חבר או חברה ולטפח את החברות.

אפשר להתחיל בקטן, פרופסור מרטין סליגמן מצא שהיזכרות וכתיבה של שלושה דברים טובים שקרו במהלך היום יכולה להגביר את רמת האושר.

מה עוד?

יומן טוב לב – (מחקרים אשר פותחו ביפן) , בכל ערב להיזכר בדברים שראית של טוב לב שקרו או שאתה היית מעורב בהם. לדוגמה ראית בנאדם ברחוב שעוזר לקשישה לעבור את הכביש, ראית בנאדם שמוצא ארנק ומתאמץ למצוא את בעליו ועוד…מעשי טוב לב מהכי קטנים להכי גדולים. היומן הזה מגביר את החוויה החיובית כלפי העולם והאנשים.

יומן שבועי של הכרת תודה, סוניה ליבומירסקי הוכיחה במחקרה כי כתיבת יומן פעם בשבוע של כל הדברים שאנו מכירים תודה עליהם בחיינו מעלה את רמת האושר בתקופה של שישה שבועות. זליגמן וחוקרים נוספים בדקו ומצאו באופן מובהק כי תרגול למען הגדלת הכרת התודה מביא לרמות אושר גבוהות יותר ופחות דיכאון.

תרגיל זה יכול לשנות את הפרספקטיבה של האדם ויותר לראות את הדברים הטובים.

החוקר רוברט אמונס מצא שתרגילי הכרת תודה משפרים גם את הבריאות, מעלים את רמת האנרגיה ובקרב חולים אף מורידים את רמת הכאב.

הכרת תודה יכולה להיחשב כמצב פסיכולוגי (מצב תודעתי של אסירות תודה והערכה), כסגולה/מעלה (להיות אסיר תודה בגישה או בהתנהגות) וכמקור הנעה פנימי.

סליגמן בחן תרגיל של מכתב הערכה למישהוא קרוב אשר מגיע לו ואז לבקר אותו ולהקריא לו את המכתב, מעשה זה של הכרת תודה משפיע על רמת האושר עד חודש לאחר המעשה.

התנדבות – מעשים של אלטרואיזם/התנדבות (עזרה לזולת) ונחמדות/טוב לב באופן מכוון או אקראי גם הם משפרים את רמת האושר, במיוחד כאשר עושים 5 מעשים כאלה בשבוע או באופן יותר ניכר 5 מעשים כאלה ביום.

התנדבות כה מגדילה את רמת האושר כי אתה מתעסק פחות בעצמך והדבר נותן משמעות לקיום שלך, יש תכלית כי אתה חשוב למישהוא אחר. בגדול, כל התרגילים שנבחנו ואשר הוכחו כתורמים לרמת האושר בעצם קשורים לתחושת החיבור בין אנשים.

ולבסוף – תרומה של 4% מההכנסה הפנויה גם כן מגדילה את רמת האושר